עקרונות מדריך זה

 

בחירה חופשית: תרופות פסיכיאטריות משפיעות על ההיבטים האינטימיים ביותר של חיינו, של המודעות והנפש שלנו. יש לנו את הזכות הבסיסית להגדרה עצמית: להגדיר את החוויות שלנו כפי שאנו רוצים ומסוגלים, לחפש מטפלים בהם אנו בוטחים שמקשיבים לנו ולכאבנו. מגיע לנו עפ"י חוק שתהיה לנו את האופציה להפסיק או לעשות שינויים בטיפולים שאינם עובדים או מזיקים לנו.

המדריך הזה אינו שופט אחרים על החלטתם לקחת או לא לקחת תרופות פסיכיאטריות: גישת מזעור נזקים מכבדת את האוטונומיה של היחיד. כשיש לאנשים קושי לבטא את עצמם או להיות מובנים על ידי אחרים, הם ראויים לסביבה מכילה ותומכת בקבלת החלטות מושכלות, סביבה סובלנית ואיכפתית, על פי העיקרון של שבועת הרופא: 
"קודם כל אל תגרום נזק" ורצוי שתהיה מינימום חדירה לפרטיות, רק כאשר אין ברירה וקיימת סכנת חיים ממשית. אף אחד בעולם לא חייב לקחת תרופות פסיכיאטריות בניגוד לרצונו. אנו צריכים ללמוד מחדש את האפשרויות העומדות בפנינו, כל האפשרויות.
 

מידע עדכני ואמין: חברות התרופות, הרופאים הפסיכיאטרים, המטפלים ואמצעי התקשורת חייבים לספק רק מידע חד צדדי בנוגע לסיכונים ולתופעות הלוואי, בכל מה שקשור לאבחנות פסיכיאטריות, להסביר לנו כיצד התרופות עובדות ומה הם הטיפולים האלטרנטיביים הקיימים מבלי לזלזל בהם.
חובה שיהיה בידינו מידע לגבי אפשרויות הגמילה מהתרופות לכשנצטרך לפני שאנו יוצאים לדרך. האתיקה הרפואית דורשת מהמטפלים להבין את ההשלכות של הטיפול בתרופות, להגן על המטופלים מנזקים ומנזקי משנה ולקדם אלטרנטיבות בטוחות ומועילות יותר.


 

גישה נאורה: כאשר אנו בוחרים אלטרנטיבות לטיפול בתרופות פסיכיאטריות לטיפולים המקובלים, אמורות להיות לנו תוכניות ואפשרויות זמינות. עדיף שיהיה כיסוי ביטוחי זמין מכיוון שהטיפולים עלולים להיות יקרים. בחירה ללא גישה לאפשרויות נוספות ואלטרנטיבות טיפוליות, אינה בחירה אמיתית אלא הכרח.
 

במדינה נאורה, שירותים קהילתיים צריכים להיות זמינים לכל מי שזקוק לעזרה בגמילה מתרופות פסיכיאטריות שנרשמו ע"י הממסד הרפואי או לכל מי שנאבק עם מצבים קיצוניים של תודעה.
אנו קוראים לכל העוסקים בבריאות הנפש להציע שירותים גם בהתנדבות או במחיר נמוך למתמודדים שידם אינה משגת. 

 

לתיאום פגישת ייעוץ
פנייתך התקבלה