עובדות שייתכן ולא ידעתם על תרופות פסיכיאטריות


למרות העיקרון הרפואי של הסכמה מדעת, רופאים נוטים להשמיט מידע קריטי לגבי התרופות שהם רושמים. להלן ניסיון לכלול עובדות פחות ידועות ולספק תמונה מאוזנת יותר:

 -  מחקרים עדכניים מציגים תמונה שמינונים גבוהים ושימוש יתר למשך שנים רבות בתרופות פסיכיאטריות עלול לעתים קרובות להוביל לשינויים בלתי הפיכים בתפקוד המוח. במקרים אלו קשה עד בלתי אפשרי להיגמל מן התרופות ויתכנו תופעות לוואי חמורות ומסוכנות. עם זאת, למדנו שהמוח האנושי הרבה יותר גמיש ממה שסברנו בעבר, ואף יכול לרפא ולתקן את עצמו בדרכים יוצאות דופן באמצעות תכנית שיקומית מתאימה, יכולת למידה ומשמעת עצמית.

 -  נטען כי תרופות הרגעה "אנטי-פסיכוטיות", מרפאות פסיכוזה, אך למעשה תרופות אלו אינן מתמקדות בפסיכוזה. פסיכוזה היא סימפטום שיש לו סיבה ובסיבה הזו צריך לטפל. התרופות מרגיעות בכך שהן מפחיתות משמעותית את תפקוד המוח באופן כללי לכל מי שלוקח אותם. חומרים דומים משמשים בווטרינריה כדי להרגיע חיות. מתמודדים ומשפחותיהם שנוטלים תרופות אלו מדווחים כי התסמינים הפסיכוטיים שלהם ממשיכים אבל התגובה הרגשית אליהם פחתה.

 -  התרופות המוקדמות כגון תורזין וליתיום, הגיעו לשוק לפני התיאוריות של חוסר האיזון הכימי כגורם למחלות נפשולא כתוצאה מתיאוריות אלו. רופאים חיפשו "כדורי קסם" שניתן להשוות לאנטיביוטיקה, הם ערכו ניסויים ובדקו את ההשפעות המרגיעות של הכימיקלים הללו על חיות מעבדה.

 -  תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות יותר בשם "תרופות פסיכיאטריות לא טיפוסיות" (atypical antipsychotic) מתמקדות במגוון רחב יותר של נוירוטרנסמיטורים, אבל הן עובדות בעצם באותן דרכים כמו התרופות הישנות יותר. תעשיית התרופות משווקת תרופות אלו (אשר יקרות יותר מהתרופות הישנות) כטובות יותר, יעילות יותר ובעלות פחות תופעות לוואי והן מוצגות כמחוללות נסים. אבל גם זה נחשף כלא נכון, כאשר כמה חברות הסתירו תופעות לוואי חמורות כמו סוכרת ותסמונת מטבולית, מה שהוביל לתביעות של מיליארדי דולרים.
 



 
-
 אנשים אומרים לעתים קרובות כי תופעות לוואי הן בשל "תגובה אלרגית" או "רגישות לתרופה". מידע זה מטעה: השפעת תרופות פסיכיאטריות אינה דומה לאלרגיה למזון או לחומרים הנישאים באוויר. "תגובות אלרגיות" או "רגישות יתר" מציגים את הרושם כאילו האדם הנוטל את התרופה אשם בתופעות אלו ולא ההשפעה השלילית של התרופה עצמה אשר יכולה להשפיע על כל אחד.


 -  התמכרות לבנזודיאזפינים כגון וליום, אסיבל, קסנקס, אטיבן וקלופין היא בעיה בריאותית ציבורית ענקית. בנזודיאזפינים ממכרים יותר מהרואין ושימוש במשך יותר מ-4-5 ימים מגדיל את הסיכונים להתמכרות באופן דרמטי.

 -  תרופות פסיכיאטריות נמצאות בשימוש נרחב בבתי הכלא במטרה לשלוט באסירים, בבתי אומנה על מנת לשלוט בילדים ובבתי אבות על מנת לשלוט בקשישים.

 -  ריטלין וקונצרטה הן תרופות שכיחות כיום בקרב ילדים ובני נוער.

 -  תרופות שינה כמו זולפידם או הלסיון, שעשויות להיות שימושיות בטווח הקצר, יכולות להיות ממכרות ולגרום להחמרת מצב השינה לאורך זמן, ולגרום ל"בלק-אאוט" (איבוד זיכרון רגעי) ומצבי תודעה משתנים.

 -  מאחר והתרופות עובדות כמו סמים, חלק מהתרופות הפסיכיאטריות מבוקשות מאד ונמכרות ברחוב לאנשים המחפשים להתמסטל, במיוחד ממריצים כמו ריטלין ותרופות הרגעה כמו וליום. קל מאוד להשיג את תרופות אלו, ושימוש בלתי חוקי של תרופות פסיכיאטריות, כולל על ידי ילדים, היא תופעה נפוצה.

 -  "המלחמה בסמים" מטשטשת את קווי הדמיון בין תרופות פסיכיאטריות לסמים לא חוקיים. נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRIs וה-SNRIs עובדות באופן דומה מבחינה כימית לקוקאין הנצרך דרך הפה. הקוקאין היה למעשה תרופת המרשם הראשונה ששווקה כתרופה נגד דיכאון.  
 

לתיאום פגישת ייעוץ
פנייתך התקבלה