עבודה עם פחד


אנשים רבים שנגמלו מתרופות פסיכאטריות מדווחים כי פחד הוא המכשול הגדול ביותר להתחלת התהליך. חשש מאשפוז, איבוד העבודה, מעימותים, ממצבי תודעה קיצוניים, מקשיים בגמילה, מהתעוררות רגשות אבדניים או איבוד הכלי בו אתה משתמש להתמודדות עם בעיות ורגשות שונים. היות וישנם סיכונים ממשיים, חלק מהפחדים הם הגיוניים.

 

התחלת תהליך של הפחתה בתרופות הוא כמו יציאה למסע או טיול בארץ זרה ללא מפה: הלא נודע יכול לטמון בחובו אפשרויות מרגשות או סיכונים מפחידים. חשוב להבין שאתה עכשיו אדם שונה מהאדם שהיית כאשר התחלת ליטול את התרופות. גדלת, פיתחת מיומנויות חדשות, יש לך תובנות חדשות ואתה מתמודד עם החיים בצורה שונה מהדרך בה התמודדת. ייתכן כי לחצים חיצוניים מן העבר לא נוכחים בחייך כיום וכי נסיבות החיים השתנו והקשיים איתם אתה מתמודד אינם בהכרח סימפטומים להפרעה או סימנים לכך שאתה זקוק לתרופות.
 

תוכל להעזר ברשימה בה תכתוב את פחדיך, הראה אותה למטפל או לאדם שמלווה אותך בתהליך ותן לו לעזור לך לבחון איזה פחדים הם אמיתיים, ואיזה סיכונים חסרים ברשימה. בדוק עם עצמך ועם אדם שאתה סומך עליו האם אתה יכול להיות מעשי בקשר לפחדים ובחן את האפשרויות העומדות בפניך באופן כנה. מהם הכלים, המשאבים והתמיכה העומדים לרשותך? האם אתה מוצא מקום לתקווה ולשינוי? תתייעץ עם אדם שעבר זאת בעצמו, לך לקבוצות תמיכה ותגלה שהפחדים שלך היו גם פחדים של חברים אחרים, שאל אותם איך הם התגברו על האתגרים העומדים בפנייך.
 

בקשת עזרה מאדם שעבר זאת בעצמו יכולה להיות גורם מכריע בהחלמה שלך.
 

זכור, מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, אל תתן לסטיגמה, לתווית "מחלת נפש" או לנבואה קודרת של רופא לשכנע אותך ששינוי הוא בלתי אפשרי. אנשים רבים הוכיחו שהבלתי אפשרי הוא אפשרי לחלוטין. 
 

 

לתיאום פגישת ייעוץ
פנייתך התקבלה