כיצד גמילה משפיעה על המוח והגוף

 

כל התרופות הפסיכיאטריות פועלות באמצעות גרימת שינוי אורגני במוח. זו הסיבה לכך ששינוי ו/או הפחתה או גמילה מובילים לתחושה של נסיגה: המוח מתרגל לתפקד באמצעות חומרים כימיים חיצוניים ולכן המוח והגוף כולו מתקשים להסתגל כאשר התרופה מוסרת. לוקח זמן להביא את הפעילות של הקולטנים והכימיקלים במוח בחזרה לתפקודם המקורי לפני שהתרופה נלקחה.
 

בעוד שרופאים נוטים לעתים להשתמש במונחים מבלבלים כמו "תלות", "ריבאונד", ו"נסיגה" ולא נוטים להתייחס לעובדה הפשוטה שהגוף פיתח עמידות למינונים, התרופות הפסיכיאטרית פועלות על אותם חלקים במוח שכל סם רחוב או חומר משנה תודעה פועל.
 

כאשר מתבצעת הפחתה או גמילה מהתרופות הפסיכיאטריות, התסמינים זהים לתסמיני הגמילה מסמים- הקאות, חום, אי שליטה בסוגרים, רעידות, הזיות וחוסר יכולת להירדם.
 

הפחתה איטית היא הדרך הטובה ביותר עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. הפחתה הדרגתית תוך כדי ליווי עם מדריך שעבר זאת בעצמו מבטיחה סיכויי הצלחה גבוהים.
 

הפחתה מהירה בדרך כלל אינה מאפשרת מספיק זמן להסתגל, ותסמיני הגמילה יכולים להיות בלתי נסבלים לאדם. לעומת זאת, הפחתה איטית מאפשרת למוח, לגוף ולנפש מרחב זמן בכדי להתרגל לשינויים שמתרחשים בזמן הורדת המינונים עקב השינוי הכימי.
 

חשוב לדעת שתסמיני גמילה מתרופות פסיכיאטריות לפעמים נראים בדיוק כמו הסימפטומים של "מחלות הנפש" שתרופות אלו נועדו לטפל בהן מלכתחילה וצריך לתת לגוף ולנפש זמן ומרחב מוגן מכיל ואוהב בזמן התהליך.
 

כשנגמלים מתרופה פסיכיאטרית עלולים לחוות הזיות וחרדות, מאניה, פאניקה, נדודי שינה, דיכאון ותופעות לא סימפטיות אחרות. תופעות אלו באות כתוצאה מנסיגת התרופה הפסיכיאטרית עצמה, ולא בגלל מבנה האישיות או האופי של המתמודד, חשוב לזכור זאת ולהזכיר זאת בימים קשים ומאתגרים.
 

מתמודדים רבים מדווחים שהתסמינים עשוים להיות זהים, או אפילו בעוצמות גבוהות יותר, ממה שהוביל לאבחון הפסיכוזה או הפרעת הנפש לפני שהחלו בטיפול התרופתי. אנשים למדו לחשוב ולהרגיש שהמחלה חזרה ולפיכך הם זקוקים לתרופה כדי להחלים. עם כל זאת, מחקרים עדכניים מציגים כי זהו אפקט הנסיגה מהתרופה שגורם לתופעות אלו והן חולפות.
 

תסמיני גמילה אינם חייבים בטיפול בתרופה פסיכיאטרית בכדי לטפל בהן, בדומה לגמילה מאלכוהול, כשהתסמינים הם חום גבוה, רעידות והזיות לא צריכים טיפול באלכוהול לאחר הפסקת הצריכה. זה רק אומר שהמוח והגוף שלך פיתחו תלות בתרופה, ויש קשיי הסתגלות נורמלים ומוכרים.
 

תרופות פסיכיאטריות הן לא כמו אינסולין עבור חולי סכרת (מתמודדים רבים מדווחים כי השאילו את ה"עובדה" הזאת מהרופא שלהם), הם כלי להתמודדות.
 

כאשר אתה כבר נמצא בטיפול תרופתי במשך שנים, זה לפעמים יכול לקחת שנים להפחית או להיגמל מהן וייתכן שתהיה תלות פיזית או פסיכולוגית לטווח ארוך. לפעמים אנשים על תרופות אלו נוטים לפתח תסמיני גמילה מתמשכים. זה יכול להיות מצב זמני. ישנם אנשים שנאלצים לחיות את שארית חייהם עם שינויים אלו במוח.
 

מדענים בעבר נטו להאמין שהמוח לא יכול לגדל תאים חדשים או לרפא את עצמו, אבל היום השערה זו הוכחה ככוזבת. כל אחד יכול להחלים: מחקרים חדשים מראים כי המוח תמיד גדל ומשתנה. חברויות ואהבה, יחד עם אורח חיים בריא, תזונה והשקפה חיובית יעזרו לך להחלים את המוח והגוף.
 

אתה עשוי לגלות כי המטרה של גמילה לחלוטין אינה מתאימה לך בשלב זה. אתה עשוי להרגיש טוב יותר עם נטילת התרופות שלך, המדריך ממליץ להחליט פשוט להפחית או להמשיך באותו המינון ולהתמקד בדרכים חדשות כדי לשפר את החיים שלך.
 

עקוב אחר הצרכים שלך ללא שיפוט או האשמה וקבל תמיכה להחלטות שלך מבלי להתייחס לרגשות כמו בושה, אשמה או תחושת חוסר האונים. 

 

לתיאום פגישת ייעוץ
פנייתך התקבלה