ההכרזה האוניברסאלית בדבר
זכויות וחירות הנפש

 

 -  כל בני האדם נבראו שווים. לכל אדם יש את הזכות להיות חופשי ועצמאי על פי חוק.

 

 -  לכל אדם יש את הזכות להרגיש, לראות, לשמוע, לחוש, לדמיין, להאמין לנסות ולחוות כל דבר,

    בכל דרך שהיא, בכל עת.

 

 -  לכל אדם יש את הזכות להתנהג בכל דרך שהיא כל עוד הוא אינו פוגע בזולת או מפר את החוק.

 

אדם לא יועמד ללא הסכמתו במצב של כליאה, ריסון, עונש והתערבות פסיכיאטרית או רפואית בניסיון לשלוט, לדכא או לשנות את מחשבותיו, רגשותיו או התנהגותו.

 

לחברות התרופות יש תמריצים ואמצעים בכדי להסתיר עובדות חשובות על המוצרים שלהם. תרופות פסיכיאטריות הפכו לתעשייה המגלגלת כמאה מיליארד דולר בשנה, יותר מתעשיות האנרגיה והתעשיות הצבאיות יחד. 


ארגוני זכויות אדם בעולם שמתבוננים מקרוב על טענות מערכת בריאות הנפש מגלים תמונה שונה מאוד מזו שחברות התרופות והרופאים הפסיכיאטרים מציירים לנו.

 

חברות התרופות מסתירות באופן שיטתי את ההערכות המדויקות של הסיכונים הנובעים מלקיחת תרופות. הונאה ושחיתות ושערוריות גדולות התגלו סביב כמה תרופות פסיכיאטריות והחברות שמייצרות אותם. חברות תרופות נתבעו על הסתרת תוצאות מחקרים שליליים ועל הסתרת תופעות לוואי ונאלצו לשלם מאות מיליונים והן עדיין ממשיכות בהטעיית הציבור מהסיבה הפשוטה שזה עדיין משתלם להן. 

חברות התרופות מטעות את המתמודדים ומשפחותיהם בנוגע לשונות במחלוקת של התיאוריות המקובלות בתחום הפרעות הנפש, הן מקדמות את ההבנה המוטעית בנוגע לאופן פעילותן של התרופות הפסיכיאטריות ומונעות מימון ופרסום של גישות אלטרנטיביות לטיפול בהפרעות נפש, ומטילות ספק בנסיבות החיים כגון טראומות ודיכוי שגורמות להפרעות נפש קיצוניות.

 

מערכות בריאות הנפש הממסדיות, מציגות גישה של פתרון אחד אשר מתאים לכולם, ללא התייחסות למחיר האנושי האישי.

 

בסביבה תרבותית כל כך מורכבת ומסובכת, אנשים מחפשים מידע מדויק על סיכונים אפשריים ועל היתרונות על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות לכאורה. לעתים קרובות מדי, אנשים אשר זקוקים לעזרה בהפחתה והפסקת התרופות הללו נותרים ללא מענה, קולם אינו נשמע והם נותרים ללא תמיכה או הדרכה מכיוון שהן "כופרים" בתיאוריה הפסיכיאטרית.

 

מתמודדים מדווחים שהם מקבלים התייחסות שלילית ומעליבה מצד רופאיהם על הרצון להפחית או להיגמל מן התרופות. נאמר להם שהסירוב לקבל טיפול תרופתי כשלעצמו הוא הכחשה למצבם החמור וסימן של מחלת נפש ועליהם לצרוך יותר תרופות עקב כך.

 

כאשר אנו מעריכים "סיכונים" חשוב להבין כי כל החיים כרוכים בסיכון: כל אחד מאיתנו מקבל החלטות מדי יום ולוקח סיכונים מקובלים יותר או פחות כגון נהיגה במכונית, עבודה תובענית, שתיית אלכוהול וצריכת סמים.


ייתכן שלא יהיה ניתן לחזות בדיוק כיצד הסיכונים ישפיעו עלינו, או למנוע את הסיכונים לחלוטין.

 

לתיאום פגישת ייעוץ
פנייתך התקבלה